לנהל עם EQ
מאת ד"ר יעל בודואן ודורית פרגמן
למתן ריבים והתפרצויות, להגיע להבנה טובה יותר עם כפיפים וממונים, לזהות בעיות רגשיות ולהתמודד איתן בעוד מועד, ולשפר את התקשורת בין העובדים בארגון. איך עושים שימוש באינטליגנציה רגשית וכיצד רוכשים אותה?
שלום רב,
אני מנהל מחלקה בת 10 אנשים בחברה העוסקת בפיננסים. לאחרונה שמעתי רבות, גם מעובדי, על המושג אינטליגנציה רגשית. אשמח לדעת יותר על הקשר בין אינטליגנציה רגשית לניהול? בנוסף, האם אנו יכולים לשפר את האינטליגנציה הרגשית הניהולית שלנו?
כמו כן, מדי פעם אני שומע מהמנהלים הכפופים לי על מצבים מאד טעונים רגשית, כמות התפרצויות וריבים גדולה מהרגיל…
מה אוכל לעשות על מנת לשפר את המצב?
בתודה
רמי, מנהל מחלקה.
מנהל יקר,
על אף שהמחקר במימדים השונים של אינטליגנציה רגשית קיים שנים רבות, המושג "אינטליגנציה רגשית" נטבע רק לפני כ- 25 שנים על ידי החוקר האמריקאי דניאל גולמן. המחקר בתחום בראשית דרכו, אך כבר היום ברור לכל כי מדובר בתחום משמעותי בעל השפעה על כל תחומי החיים, וכן גם על הניהול. התמודדות עם מצבים טעונים, עם מריבות וקונפליקטים בקרב עובדים, הם בהחלט חלק מהנושאים שהאינטליגנציה הרגשית מאפשרת למנהל להתמודד עימם ביותר אפקטיביות. שיפור האינטליגנציה הרגשית יעזור לך כמנהל להתמודד עם מצבים אלו. בתשובתנו להלן פירוט (אם כי קצר וענייני) של מה ניתן לשפר? כיצד ניתן לשפר זאת? ואיך יוצאים לדרך?
ההגדרה היותר מקובלת לאינטליגנציה רגשית היא ההגדרה של סלוביי ומאיירס (1997), המחלק את המושג לארבעה מימדים :
1. יכולת תפיסה, זיהוי והבעה של רגשות של העצמי ושל האחר.
2. הטמעת רגשות ויכולת העזרות ברגש בהליך החשיבה וקבלת ההחלטות.
3. הבנת רגשות ואופן השפעת הרגש בסיטואציות חברתיות.
4. יכולת לנהל רגשות בעצמי ובקרב אחרים.
אנו מתייחסים לאינטליגנציה הרגשית כיכולת חשובה בהתנהלות בחיים בכלל, ובעבודה גם כן. יכולתנו לזהות רגשות אצלנו ואצל אחרים, ולטפל בהם ולנהלם – אצלנו ואצל אחרים – הנה יכולת שעשויה לסייע לנו רבות בעבודה בכלל, ובתהליכים הניהוליים בפרט.
בשורה טובה לכל המנהלים – בדומה לכושר הגופני המורכב מיכולת מולדת – מה שמכונה "כושר טבעי", ומיכולת נרכשת, התלויה ברמת ההשקעה והמאמץ שלנו, גם בפיתוח כושר אינטליגנציה רגשית יש שילוב בין יכולות מולדות לבין יכולות נרכשות שהן תוצר של חוויות, ניסיון ולמידה. בשונה ממנת המשכל (IQ) שברובה מולדת וניתנת לשיפור במספר נקודות בודדות בלבד, את הכושר הרגשי (EQ) ניתן לשפר, לטפח ולהעצים. הכושר הרגשי יכול להשתפר עם הניסיון והגיל ובנוסף, "אימונים" רגשיים משפרים את רמתו.
קשת רחבה של יכולות ומיומנויות הקשורות באינטליגנציה רגשית ותומכות בעבודת המנהל ניתנות לפיתוח. להלן רשימת היכולות והמיומנויות העיקריות הניתנות לפתוח:
• מודעות עצמית רגשית – חיבור לעצמי ויכולת לשקף לעצמי רגשות.
• מודעות לעוצמות וחולשות אישיות – כנות עם עצמי.
• מודעות לרגשות הזולת (כפיפים, עמיתים, ממונים) במצבי העבודה השונים.
• מודעות לצרכים הרגשיים של הזולת (כפיפים, עמיתים, ממונים) – מה מניע אותם? מה מדכא הנעה?
• קריאת המפה הרגשית בסביבת העבודה
• הקשבה רגשית – הקשבה בשתי רמות: ברמת המלל וברמה הרגשית.
• שליטה עצמית במצבי עבודה מורכבים וקשים.
• ויסות רגשות שליליים במצבי כעס או תסכול.
• העצמת רגשות חיוביים ושידור חיוביות לסביבת העבודה.
• דחיית סיפוקים אישיים והתמקדות בצרכים הניהוליים.
• שימוש מושכל של רגש בקבלת החלטות
• הבעת רגשות אפקטיבית, החצנה של רגשות לשיפור הקשר עם סביבת העבודה.
• אמפטיה לצרכים, רגשות ומחשבות של עמיתים, כפיפים וממונים.
• אסרטיביות המשלבת רגש כלפי מבצע המשימה וקפדנות כלפי ביצוע המשימה.
• הובלת הצוות תוך שימוש במנהיגות מחוללת רגשות ועיצוב רגשות הצוות.
• הנעה תוך השפעה על רגשות סביבת העבודה.
• השפעה תוך שימוש במרכיבים רציונאליים ובמרכיבים רגשיים.
• קבלת החלטות אפקטיבית תוך שילוב מושכל בין רגשות וקוגניציה.
כיצד ניתן לפתח מימדים אלו?
לסגנון הניהול של המנהל השפעה על התפתחות האינטליגנציה הרגשית בקרב עובדיו. מנהל בעל אינטליגנציה ריגשית גבוהה וסגנון ניהולי של מנהיגות מעצבת יאפשר התפתחות של האינטליגנציה הריגשית בקרב כפיפיו. בנוסף, ניתן להיעזר מגוון אפשרויות בהן ובאמצעותן ניתן לפתח את הכושר הרגשי:
• סדנאות – סדנאות העוסקות בשיפור יכולות של אינטליגנציה רגשית בניהול באופן כללי, או באחת מהיכולות / מיומנויות של אינטליגנציה רגשית בניהול באופן ממוקד . למשל, סדנא באסרטיביות, סדנא בתקשורת בין אישית, סדנא להתמודדות במצבי עבודה מורכבים, סדנא בקבלת החלטות אמוציונאליות ורציונאלית.
• מאמן (COACHING) אישי – מאמן אישי במסגרת העבודה או מחוץ למסגרת העבודה. בשנים האחרונות הפך האימון למקובל. המאמן עוזר לנועץ להתמודד עם קשיים אישיים או שאיפה לשינוי כפי שהוגדרו בתחילת התהליך. במהלך האימון המאמן עוזר לנועץ לשפר את המודעות העצמית שלו לחולשותיו ועוצמותיו ועוזר לו לגבש וליישם תוכנית לשיפור המצב. המאמן, בשונה מהפסיכולוג, מתמקד ב"כאן ועכשיו" ואינו בודק את ההיסטוריה הפסיכולוגית של הנועץ. המאמן מתאים לעבודה אישית וממוקדת על כל אחד ממרכיבי ה EQ שהוגדרו לעיל.
• קבוצות עמיתים – סדרת מפגשים מונחים בין עמיתים – מנהלים בעלי דרגה ניהולית ואתגרים ניהוליים דומים. במהלך פגישת עמיתים מתקיים שיתוף בין המשתתפים בנושאים המטרידים ומאתגרים את חברי הקבוצה ונערכת למידה משותפת תוך חיפוש אחר פתרונות פרקטיים. תהליך זה מאפשר פתיחות רגשית ושיתוף ברגשות שבדרך כלל אינו
מתאפשר במהלך העבודה. תהליך השיתוף מאפשר קבלת משוב ולמידה רגשית וקוגניטיבית כאחד. למשל, דיון בדילמה של אחד המשתתפים בנושא התמודדות אפקטיבית עם עובדים עם בעיות משמעת, יכול להוביל מנהל ללמידה על עצמו – כיצד הוא מטפל בנושא, מה החסמים שלו לטיפול אפקטיבי ומה עליו לעשות על מנת לטפל בנושא בצורה אפקטיבית.
פיתוח הכושר הרגשי, כמוהו כפיתוח כושר גופני :
• שלב ראשון: קבלת החלטה – לקום ולהתאמן. נכון, אין זמן, אין כוח, זה דורש אנרגיות. מעבר לכך, האלטרנטיבות מתגמלות בטווח הקצר בעוד פיתוח כושר אינו מתגמל מידית. לכן, חשובה החלטה אמיצה שהנושא משמעותי ועל כן יש לשפרו.
• שלב שני: יש להחליט מהי הדרך הרצויה לשיפור הכושר. ההחלטה אישית ותלויה במבנה האישיות של המנהל/ת, בהעדפות האישיות שלו ובמשאבים העומדים לרשותו. דיון בדרכים אפשריות ראו להלן בהמשך.
• שלב שלישי: התנעה. בדומה לתחילת פעילות גופנית או לתחילת דיאטה אנו מכירים את הכוונות הטובות "אני מתחיל מחר". לרובנו קיימת נטייה לדחות פעילות שמחד אינה דחופה ומאידך אינה בהכרח נעימה. אל תדחו. חבל על כל יום שעובר.
• שלב רביעי: משמעת והתמדה – אחרת אין תוצאות. בדומה לכושר הגופני, חוסר התמדה באימון מעכב שיפור ואף תיתכן נסיגה בתוצאות שכבר הושגו.
• שלב חמישי: רואים תוצאות – נכנסים לשגרה. התוצאות מתגמלות ומפתות להפסיק להתאמן. אך חשוב להמשיך ולהתאמן, לפתח כישורים רגשיים כחלק מאורח חיים ניהולי אפקטיבי.
בהצלחה.
